אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, הלכתי במסדרון בכיתה ג', כולנו בקו ישר שקט, בכיוון מעבדת המחשבים. היינו מגישים ומתיישבים ליד אחד משולחנות העבודה הרבים. במהלך השעה הבאה, נתרגל הקלדה וכישורי מחשב בסיסיים. כמי שעדיין אוהב לשים עט על הנייר, היה קשה להבין את החשיבות של כישורי מחשב. במיוחד בשנות ה-90 כשמחשבים לא היו נפוצים כמו עכשיו. במהלך העשורים האחרונים, העולם עבר השתלטות דיגיטלית מדהימה כל כך עם השפעה לאין שיעור על החינוך.
איך זה התחיל:
למרות שלעתים קרובות זה מרגיש כאילו חווינו מעבר של הכל באחד ללמידה מתוקשבת על פני קוביד-19, המעבר לחינוך דיגיטלי התחיל הרבה קודם. בשנות ה-60, באוניברסיטת אילינוי, ארה"ב, היא הדוגמה הראשונה ללמידה מתוקשבת כפי שאנו מכירים אותה כיום. התלמידים החלו ללמוד ממסופי מחשב שהיו מחוברים זה לזה כדי ליצור רשת. למרות שזה לא ממש נשמע כמו זום או Google Classroom, זה היה מקדים ללמידה מתוקשבת. זמן קצר לאחר מכן, הקורס המקוון הראשון אי פעם הוצע בשנת 1984 על ידי אוניברסיטת טורונטו. משם זה היה קפיצה מהירה למדי לאוניברסיטה הראשונה (האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה) המציעה למידה מרחוק מקוונת בשנות ה-90.
השפעת קוביד-19:
דברים עברו כברת דרך מאז. למידה מרחוק הפכה לנפוצה יותר, קורסי מיומנויות מחשב בסיסיות הפכו לקידוד מורכב. היכולת לקבל תואר שלם מבלי לדרוך בקמפוס הפכה למציאות עבור רבים. עם זאת, מה שלא ניתן היה לצפות היה עד כמה נסתמך על טכנולוגיה לצורך החינוך שלנו. בשנת 2020 העולם התמודד עם קוביד-19 ולמרות שהיו לנו כל הכלים, לא היינו מוכנים. פתאום, מה שהיה פעם אופציה, הפך לנורמה. מורים ותלמידים כאחד היו צריכים למצוא דרכים להסתגל ללמידה מרחוק מלאה, ואז התעשייה התחילה באמת. אבל מה זה אומר "בעיטה?" כפי שכבר קבענו, למידה מתוקשבת ולמידה מרחוק לא היו מושגים חדשים, למעשה, הם קיימים כבר עשרות שנים.
אז למה המעבר היה כל כך קשה?
כל כך הרבה פלטפורמות, יותר מדי אפשרויות:
עם כל כך הרבה כלים זמינים, וללא צורך, באותה תקופה, בלכידות בין מוסדות ואנשי חינוך, שעודף הבחירה, שפע האפשרויות, הפך ליותר מדי. בתי ספר, מורים ותלמידים היו צריכים להסתמך אך ורק על כלי למידה מרחוק, אבל מעבר לכך, הם היו צריכים את הכלים הנכונים. אבל ללמוד איך לשמור דברים מרתקים מהמסך הפך למוקד העיקרי ולא לחומר הקורס עצמו. רבים התקשו למצוא פלטפורמה מרתקת ומאורגנת כאחד. זה המקום שבו פלטפורמות כמו emaze, Google Classroom ו-Moodle זרחו. פלטפורמות שמציעות יותר מסתם שיחת וידאו להרצאות מרחוק. פלטפורמה כמו emaze המציעה גם יצירת תוכן וגם LMS, הייתה המפתח להצלחה בלמידה מרחוק.
מה שהיה פעם כלי משלים הפך לחבל הצלה, וההסתגלות הזו הייתה המקום שבו רבים נאבקו. כאשר פעם, אם תלמיד נאבק בקורס מקוון, הוא יכול היה להגיע בקלות למורה ואפילו לקבוע פגישה פנים אל פנים. פתאום זה לא היה רק תלמיד אחד, זה יהיה עשרות.
החיסרון מתגלה:
המורים היו המומים, למדו מערכות חדשות, הבינו כיצד להתאים את השיעורים לפורמט מקוון מבלי לאבד את האינטראקציות האישיות, ועדיין ניסו לתת מענה לצרכים של כל תלמיד. ארגונים נאבקו למצוא את הלכידות הנכונה בין הפלטפורמות, למצוא אחת שתעבוד עבור כולם כאשר לרבים כבר יש את ההעדפות שלהם. התלמידים התקשו לשים לב למסך במשך כל כך הרבה שעות ברציפות, והמעקב אחר שיעורים ומשימות, באופן כללי, הפך לקשה יותר.
אבל כמו כל דבר, בני אדם הם גמישים, ומוחות צעירים ממהרים להסתגל. אז עם הזמן למידה מרחוק הפכה לנורמה והטירוף דעך, עם זאת, לא הכל היה חיובי. לפחות שליש מתלמידי בית הספר בעולם - 463 מיליון ילדים ברחבי העולם - לא הצליחו לגשת ללמידה מרחוק במהלך סגירת בתי הספר. נוסף על כך, רק 10% מהתלמידים הרגישו כאילו הם מקבלים השכלה דומה ללמידה בכיתה.
אז איפה זה משאיר אותנו?
היום לעתיד:
אין להכחיש את ההשפעה שהייתה ללמידה מרחוק דיגיטלית על החברה. זה שינה את תחום הלמידה גם בדרכים חיוביות, וללא ספק יותר, שליליות. קשה לדעת איך הדברים יתקדמו וכיצד שנות קוביד-19 השפיעו על התלמידים בטווח הארוך. מה שבטוח הוא שבתי ספר רבים פתחו מחדש את דלתותיהם ועושים כמיטב יכולתם לחזור ל"נורמליות". כאשר למידה מרחוק במשרה מלאה היא אפשרות ממשית לעתיד, מציאת פתרון קבוע יותר הוא שיקול רציני. קיום פלטפורמה בת קיימא המסוגלת לטפל בשני הצדדים של החינוך רלוונטית מתמיד.
איך Emaze עוזר:
Emaze מציע פתרון שמכוון גם ליצירת תוכן מלאה וגם מחזיר את הכוח לידיים של המורה עם א LMS הניתן להתאמה אישית. מאפשר לתלמידים ולמורים להצליח. בכיתה ומחוצה לה. עם הסתגלות וצמיחה מתמדת, emaze עושה את שלו. ולוקח את זה ברצינות. התקדמות e-learning וגישור על הפער בין היתרונות של למידה בכיתה ומרחוק. Emaze מטפל בהשתלטות הדיגיטלית וההשפעה שלה על החינוך, על ידי שימוש בה לחיוב.
במילותיו של אלברט האברד, "ההכנה הטובה ביותר לעבודה טובה מחר היא לעשות עבודה טובה היום." זה מה ש-emaze שואף לעשות: עבודה טובה.
